עם רדת החשכה הלכת לכיוון הדלת ושאלת "אמא, איפה את" וביקשת הביתה. ליבנו יצא אליך וישבנו אתך עד 3 לפנות בוקר עד שנרדמת מותשת ועייפה מכל היום הזה. וכך לאט לאט עם כל יום שעבר התרגלת לפינה הקטנה שלך אצלנו, עד שהבנת שזה הבית שלך עכשיו ואנחנו פה בשבילך אוהבים אותך עד עמקי נשמתנו. לאחר כחודש רשמנו אותך לגן שתהיה לך חברה של ילדים בני גילך  וגם שם הגננות שלך התאהבו בך מהרגע הראשון ואפשרו לך להביא דברים לגן שלא מאשרים לילדים אחרים למשל פטל בבקבוק או בובה קטנה למשחק,  כי אי אפשר היה לעמוד בפניך.

עינייך הגדולות והיפות נכנסו לכל לב, הנכדים שלנו היו מגיעים מידי שבוע בשישי שבת להיות אתך ואת נקשרת מאוד לארי הנכד שלנו ולא הסכמת לרדת לו מהידיים. עם הזמן הצטרפו עוד 3 ילדים לקלט אבל את היית ונשארת הנסיכה של הבית. תוך מספר חודשים התחלת לדבר ולהביע את עצמך והפתעת אותנו עם חוכמתך הרבה. ידעת לספור באנגלית, בספרדית ובעברית, שרת שירים באנגלית ובעברית, אהבת לשחק במשחקים עם ילדי הקלט אבל הכי אהבת שירים ביו טיוב בטלפון ואפשרנו לך לפני השינה לשמוע שירים . ואז הגיעה אלינו ההודעה שמצאו לך משפחה קבועה שתאהב אותך ותגדל אותך בלי ילדי קלט מסביב שהולכים ובאים, והם גם צעירים מאתנו ויהיו לצידך גם בעתיד. ידענו שעבורך זה הדבר הכי טוב לעתיד ולמרות שקשה לנו מאוד להיפרד ממך אנחנו מסתכלים קדימה עליך בעוד 10 שנים או 20 , אנחנו יודעים שהשם חנן אותך באהבה ולכל מקום שתגיעי תפתחי לבבות . יפה שלנו , הכנו לך אלבום שאולי יזכיר לך קצת מהתקופה היפה שהיית אצלנו. 

תודה ילדה אהובה על כל האהבה והשמחה שהענקת לנו,

קרן ודני.