מכתב לבוגר שלי

לבן הזקונים שלי,
הנסיך שבחרתי בו

הגעת אלי בגיל 4 , ואני בת 54, אמא ל- 3 בוגרים.
הבחירה בך נעשתה מעומק הלב
ראיתי, התאהבתי ובחרתי בך
בכל יום למדתי אותך מחדש.
היית ילד יפה מראה,
עם נפש פצועה, מלאה בלבול וחרדה.
אני והאחים שלך עטפנו אותך בחום ואהבה,
שלא לדבר על משפחתי המורחבת שקבלה אותך מייד כאחד משלנו.
הגעת ממשפחה מאד קטנה אבא, אמא ואח
ועד מהרה למדת להכיר מה זה סבא, סבתא, דודים, דודות ונכדים.
זה אפילו בלבל אותך לפעמים.
ככל שחלף הזמן גדלת, התחזקת, והתייצבת.
תמיד עטפת אותי באהבה ובחיבוקים,
ומילאת לי את החיים.
הגעת אלי דרך "אור שלום אומנה במרכז"
ילד יפה תואר ומלא פז.
ככל שאתה גדל הנפש שלי מתרחבת,
מתפעלת ממך מיכולת העמידה שלך,
מההבנה שלך את המצב ומהתגברותך על כל הפחדים.
חלפו רק 6 שנים ויש לנו לעבור עוד הרבה,
מאמינה בנו שנצליח.
כותבת לך שורות אלה לעתיד,
שתקרא ותגיד לי בבטחון,
שגדלת במקום הנכון.
שלא תשכח אותי לעולם
כי אני אותך לא אשכח אף פעם.
מקווה שתצא לתיכון ולצבא מאצלי
כי אתה חלק מנשמתי.
מקווה שאזכה להכיר את ילדיך
ושהם יקראו לי – סבתא.
תמיד מפרגנים לי על הבחירה בך,
על הנתינה לך על האהבה ועל החום.
זה כיף וטוב.
אבל הכי טוב יהיה כאשר אתה תקרא את מכתבי
ואתה תאשר שזה נכון.
שתגיד אתה שהצלחתי
להיות לך אמא שנייה
ושכיף לך להיות חלק ממשפחתי.

שלך לנצח,

מלי