שבוע ראשון יחד

הגעת אלינו בלילה של יום שני במונית עם העו"ס שלכם – ילדה קטנה בת חמש עם אחיך הקטן
בן השנתיים. הייתם לבושים בפיג'מות. לשניכם היה שיער מתולתל ופרוע כמו רעמה של אריה.
אמא שלכם החליטה שהיא חייבת לנסוע רחוק בלעדיכם, לא היה לה טוב בנפש אז היא
השאירה אתכם אצל השכנה והודיעה לעו"סית שהיא לא יכולה לטפל בכם. אמרו לכם שאתם
תגיעו למשפחה טובה שתטפל בכם ותדאג לכל מחסורכם. כך הגעתם לאומנת קלט חירום
שלנו.

בהתחלה לא הסכמת לרדת מהמונית, רצית לחזור לבית שלכם, לחדר שלך, למשחקים, לגן.
"למה אמא החליטה לנסוע ולעזוב אותנו" שאלת בליבך.
העו"סית ניסתה לשכנע אותך לרדת מהמונית ולהיכנס לבית שלנו. התעקשת שלא וגם היית
עייפה מאוד. גם אני יצאתי למונית לדבר איתך אך את היית בשלך, בתוך ליבך פחדתי מאוד, לא
ידעת מי ישמור עליכם. "אני לא מכירה את המשפחה הזו" אמרת לעצמך…
היית מאוד נסערת אך בסוף הסכמת להיכנס. הבטחנו לך שינסו להשיג את אמא שתוכלי לדבר
איתה. נכנסת מהוססת לבית והתיישבת על הספה. חיבקת בחוזקה את אחיך הקטן ואני הכנתי
לכם עוגיות ושתייה חמה על השולחן. על השטיח הנחתי המון משחקים, בובות ומשחקי
הרכבה. הכל חיכה לך.

ישבת כמעט שעתיים על הספה, בחנת בעיניך הגדולות את הסביבה החדשה. היה כבר מאוחר
ולא הסכמת להיכנס לחדר לישון , אני הייתי סבלנית איתך, הבנתי אותך והסכמתי שתרדמי
בסלון עם אחיך הקטן.
ישבתי לידכם עד שנרדמתם. הייתם סחוטים ונרדמתם מהר עד הבוקר. התעוררתם בבוקר לבית
חדש שלא הכרתם. ישבתי לידכם ונתתי לכם לאכול ולשתות. סיפרתי לכם שהתפקיד שלי הוא
לדאוג לכם ולשמוע מה אתם צריכים ושאתם כרגע כאן איתי עד שאמא תלמד לשמור עליכם
יותר טוב ותרגיש יותר טוב בנפש, גם הבטחתי שיהיה לכם ביקור עם אמא בקרוב.
לאחר כמה ימים התחלת לקבל בטחון, הרגשת פתאום שאת מוגנת, שיש מי שמקשיב לך וגם
משתף אותך בכל. אהבת את זה שהיית שותפה לכל מה שחלטנו ביחד. פחדת שגם אני אעלם
לך יום אחד, היית בחרדות. הסברתי לכם מה נעשה בכל יום וכך הביטחון שלך עלה מיום ליום.
דאגתי להבטיח אבל גם לקיים….
לאחר כשבועיים נכנסת לגן מצוין וגם הצלחנו לסדר לך ביקור עם אמא. שמחת מאוד ביום
הביקור אבל גם שמחת מאוד לדעת שלאחריו את חוזרת לבית ששומר ומגן עליך.

מה מבקשת ילדה קטנה?
אהבה, הקשבה, בטחון, יציבות ואמון, מילה טובה וסמכות מגינה. קיבלת .
תודה רבה שבאתם אלינו ❤